הי, אני מאיה, נעים להכיר! התמונה הזאת לא כל כך קשורה, אבל היא מצחיקה אותי.
אולי יש לך ניחוש מי מארבע המצולמות היא אני?
נכון, אני לא נסיכת דיסני, אבל, הי! אני אקו סלב!
לביטוי "אקו סלב" נחשפתי לראשונה בפנאי פלוס, איפשהו לפני כעשור. זו היתה מין חותמת כזאת, שהדביקו על תמונות של סלבריטאים שצולמו בפוזות "אקולוגיות"- נסיעה על אופניים, למשל.
זה היה מצד אחד מאד מופרך ומצחיק, ומצד שני- סחתיין על פנאי פלוס שבכל זאת ניסו אולי לקדם איזו מודעות אקולוגית.
כפי שאתם בוודאי מבינים, הסטמפה "אקו סלב" לא האריכה ימים. חותמות אחרות הפכו לקלאסיקה (ראו ערך "שיק" ו"שוק"), בזמן שהיא נשכחה מהלבבות.
בינתיים --
בביקור בברלין ב2007, התרגשתי לגלות בחנויות מוצר קטן שלא הכרתי והיה מהפכני בעיניי:
שקית רב פעמית קטנה, שמתקפלת לתוך עצמה ויכולה להתחבר למחזיק מפתחות.
מיד רכשתי לעצמי, וגם כמתנות לחברים. זה התאים מאד לחשיבות שייחסתי כבר אז לשמירה על הסביבה, ואיפשר לי לצמצם באופן משמעותי את השימוש בשקיות פלסטיק מזיקות.
כיום, המוצר הזה מוכר לכולנו בהמון סגנונות ועיצובים, כפי שרואים בגיגול פשוט:
אבל אז, המוצר הזה ריגש אותי ממש.
כל כך התלהבתי בכל פעם שנכנסתי לחנות ושלפתי מתיקי את השקית המתקפלת!
כה נהניתי לומר למוכרנים בחנוית- תודה, אני לא צריכה שקית!
ובעיקר, חשתי עצמי חשובה ותורמת במאבק למען השמירה על כדור הארץ.
באופן הכי טבעי וספונטני, הכרזתי גם על המוצר וגם על עצמי כעל "אקו סלב".
אמנם אף פאפרצי לא בא לצלם אותי קונה באופן אקולוגי, אבל לא נתתי לפרט השולי הזה להפריע לי.
המונח שיעשע את משפחתי וחברי, ששמחו לקבל "אקו סלבס" משלהם, והפך לחלק מהפולקלור המשפחתי.
מריצה קדימה 3-4 שנים, סוף 2010. משפחה קטנה- בעל, תינוק ואנוכי, עוברים לארה"ב, עקב פוסט דוקטורט של אחד מבני המשפחה. (רמז- לא אני).
הגענו לעיר יפיפיה בשם צ'רלסטון, בדרום קרוליינה. תראו איזה יופי!
למרות שלא מדובר באיזור שנחשב מתקדם מבחינת שמירה על הסביבה, ביחס למה שהכרנו מהארץ זו היתה קפיצת מדרגה משמעותית. הנטייה האקולוגית שכבר היתה מוטמעת בי, הלכה והתעמקה.
באחד הביקורים הראשונים שלי בסופר הקרוב לביתי, ראיתי על אחד המתלים מוצר שעורר את סקרנותי:
תיק קטן רכוס כזה, שמצולם כאן מצידו האחורי.
בחזית שלו היה כיס שקוף עם גלויה שהסבירה שהוא מכיל ארבעה תיקים גדולים וחזקים לשימוש חוזר בקניות לסופר. וואו! אקו סלב בגרסה משפחתית מורחבת! איך לא חשבו על זה קודם?
כשקראתי את האותיות הקטנות עוד יותר התלהבתי, כי התברר לי שמדובר בפטנט שפיתחה אישה בשם קריסטן בראון, בתו של גורדון דנסי, שהמציא את שקיות הפלסטיק בשנות ה70! מי שרוצה לקרוא כתבה מרתקת על האישה, החזון, היישום, והצדדים האקולוגיים והשיווקיים של התהליך בארה"ב, מוזמנת לקרוא את הכתבה הזאת מ2010.
בכל ביקור בסופר הסתכלתי בערגה על מה שביני לבין עצמי כבר נתתי גם לו את השם "אקו סלב"...
רציתי מאד לרכוש אותו, אבל הוא לא היה זול, והתקציב המשפחתי שלנו בתחילת תקופת הרילוקיישן היה מצומצם להחריד. מי שחוותה רילוקיישן אקדמאי (בניגוד להייטק), בוודאי יודעת בדיוק על מה אני מדברת.
לשמחתי הרבה לאחר מספר שבועות פירגנתי לעצמי את הרכישה. יש!
הייתי מופתעת לגלות שלמרות שהיו לי ציפיות גבוהות מהמוצר, הוא הצליח להתעלות עליהן... הוא היה כל כך נוח לשימוש, המאפיינים המיוחדים שלו (צידנית, מבנה שקיות וכו') התאימו בול לצרכים שלי, ומצאתי את עצמי מאוהבת באופן בלתי סביר במוצר, שהוא לא טרנדי, לא אופנתי ולא ממש סקסי. פשוט איכותי, חכם ושימושי, וזה עשה לי את זה, ובגדול.
חשבתי- זה פשוט מעולה, אולי אביא את הבשורה הזאת ארצה, כשנחזור...
נו, ומה קרה אחר כך? תוכלי לקרוא על על השתלשלות העניינים בפוסט ההמשך: אקו סלב ואני- פרק ב'.